חרדה חברתית
האם אתם חשים כאילו אנשים בוחנים ושופטים אתכם כל העת? מרגישים לחוצים ומשותקים באופן בלתי נסבל במצבים חברתיים יומיומיים? נמנעים מלהכיר אנשים חדשים? אם אתם מזדהים עם התופעות האלה, והן מקשות עליכם לנהל את חייכם באופן המיטבי בשבילכם – ייתכן שאתם סובלים מהפרעה הנקראת חרדה חברתית. במאמר הבא נלמד עליה, נכיר את הסימפטומים של ההפרעה ונציג מספר דרכי טיפול שעשויות לעזור בהקלה עליה.
מהי חרדה חברתית?
זהו סוג נפוץ במיוחד של הפרעת חרדה. אדם הסובל ממנה חווה סימפטומים של לחץ, חרדה ופחד במצבים חברתיים שבהם הוא מרגיש שהוא עשוי להישפט על ידי אחרים. מצבים כאלה יכולים לכלול דיבור מול קהל, מפגש עם אנשים חדשים, ריאיון עבודה ואפילו מצבים יומיומיים כמו שיחה עם המוכר במכולת או אינטראקציה יומיומית עם חברה לעבודה. פעולות פשוטות כמו אכילה מול אחרים או שימוש בשירותים ציבוריים עשויות אף הן לגרום לתחושת חרדה עקב חששות לגבי שיפוטיות ודחייה חברתית.
אם כי כולנו עשויים לחוש לעיתים חוסר נוחות בסיטואציות חברתיות, הפחד של אנשים הסובלים מהפרעה זו במצבים אלה הוא כה עז שהוא עלול לפגוע ביכולתם ללכת לעבודה, להגיע לבית הספר או לטפח קשרי חברות. גם כאשר הם מצליחים לשמור על תפקוד תקין, תחושת חוסר הנוחות שהם חווים עשויה לפגוע עמוקות באיכות חייהם ואף לגרור הפרעות נלוות כמו דיכאון או אכילה רגשית. אנשים הסובלים מחרדה חברתית עשויים לשקוע בדאגה כה רבה לקראת מצבים חברתיים עתידיים, כמו אירוע חברה שעומד להתקיים, שהם חושבים עליהם שבועות לפני שהם מתרחשים ולא מצליחים להירגע מן החרדה כל אותו הזמן. בסופו של דבר, התחושות הללו עשויות לגרום להימנעות ממצבים חברתיים לא הכרחיים עד כדי הימנעות והסתגרות מהסביבה.
לחלק מהאנשים הסובלים ממנה אין בעיה עם סיטואציות חברתיות, אך הם חשים חרדה עזה בעת עמידה מול קבוצה של אנשים – כמו בעת מתן הרצאה, משחק ספורט או הופעה מוזיקלית. תופעה זו, הידועה גם בשם ""פחד קהל"" היא בדרך כלל קלה יותר לניהול, אך היא עשויה לפגוע ביכולת ההתקדמות בעבודה או בלימודים של הסובל ממנה. הפרעה זו מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשים, והיא מתחילה בדרך כלל כבר במהלך הילדות, אם כי בשלב זה היא עשויה להתפרש על ידי הסביבה כביישנות קיצונית בלבד. כשהיא אינה מטופלת, היא עשויה ללוות את האדם במהלך שנים רבות, ואפילו במשך כל ימי חייו
תסמיני חרדה חברתית
"בסיטואציות חברתיות לא נוחות, אדם עשוי לסבול מתסמינים פיזיים, מנטליים והתנהגותיים, כגון:
- הסמקה
- הזעה
- רעידות
- דפיקות לב מהירות
- בחילה
- תחושה ש""המוח מרוקן""
- תנוחת גוף נוקשה
- דיבור שקט או קולני מדי
- קושי ביצירת קשר עין
- קושי בדיבור או בפיתוח שיחה
- מודעות עצמית גבוהה
- חשש מהישפטות לרעה
- התחמקות משיחות או מפגש עם אנשים חדשים
- רצון עז לברוח מהסיטואציה
- דאגה אובססיבית לגבי מצב שבו האדם עשוי להביך או להשפיל את עצמו
- פחד מכך שאחרים יראו את החרדה
גם בתום הסיטואציה החברתית, אדם הסובל מההפרעה עשוי למצוא את עצמו מנתח עד זרא את מה שהתרחש בה, שופט את ביצועיו ומשווה אותם לאלה של אחרים.
גורמים לחרדה חברתית
"כמו מצבים נפשיים רבים אחרים, הפרעה זו עשויה לנבוע מאינטראקציה מורכבת בין גורמים ביולוגיים וסביבתיים. סיבות אפשריות להתפתחות התופעה כוללות:
- תורשה: הפרעות חרדה נוטות להופיע אצל מספר אנשים באותה משפחה. עם זאת, עדיין לא ברור לגמרי עד כמה מדובר במקור גנטי טהור, ועד כמה בהתנהגות נלמדת.
- מבנה המוח: האמיגדלה היא מבנה מוחי שממלא תפקיד בתחושת הפחד. מחקרים מצאו כי אנשים בעלי אמיגדלה פעילה יתר על המידה עשויים לפתח תחושת פחד מופרזת, דבר שעשוי להתבטא בהפרעות חרדה, וביניהן חרדה חברתית.
- סביבה: כאמור, חרדה חברתית עשויה להיות התנהגות נלמדת. למשל, מצב חברתי מביך או לא נעים בילדות המוקדמת עשוי לגרום לטראומה אשר בעקבותיה האדם לומד להימנע ממצבים כאלה. כמו כן, הורים המשדרים חרדה במצבים חברתיים עשויים ""להעביר"" אותה לילדיהם על ידי תהליך של חיקוי ולמידה. גם הורות שתלטנית או מגוננת יתר על המידה עשויה לגרום להתפתחות שלה אצל הילד, שאינו לומד איך להתמודד עם סיטואציות חברתיות כיאות.
החדשות הטובות הן שיש דרך לטפל ולהקל על אלו הסובלים ממנה. הטיפול הקלסי בדרך כלל כולל שילוב של טיפול בשיחה (פסיכותרפיה) וטיפול תרופתי.
פסיכותרפיה:
לאחד הטיפולים הטובים ביותר למצב זה הוא טיפול מסוג CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול זה מתמקד בשינוי דרכי החשיבה, ההתנהגות והתגובה למצבים חברתיים כדי להפחית את רמת החרדה. טיפול CBT יכול אף לסייע למטופל ללמוד ולתרגל מיומנויות חברתיות. לעיתים הפרוצדורה הטיפולית תכלול ""טיפול בחשיפה"", שבו המטופל מתרגל את הטכניקות החדשות שלמד בסיטואציות חברתיות שהולכות ונעשות מאתגרות יותר ויותר באופן הדרגתי. טיפול פופולרי נוסף הוא ACT – טיפול בקבלה ומחויבות. שיטת טיפול זו משתמשת באסטרטגיות כמו שימת לב וקבלת התתחושות הלא-נעימות כדי להפחית את החרדה של המטופל. טיפול ACT הוא חדש יותר, ולכן מוכח פחות מבחינה מחקרית.
טיפול תרופתי:
ניתן להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה כמו SSRI או חוסמי בטא כדי לטפל בה. לעיתים יידרש תהליך של ניסוי וטעייה כדי למצוא את סוג התרופה והמינון המתאים למטופל, אך מדובר בשיטה מוכחת היטב שיכולה לסייע רבות בניהול ההפרעה. לסיכום, הפרעת חרדה חברתית עשויה להיות לא נעימה ביותר, ולפגוע באופן משמעותי באיכות חייו של הסובל ממנה. עם זאת, יש לזכור כי עם הטיפול המתאים ניתן לטפל בהפרעה, להקל עליה ולנהל אותה באופן שיאפשר לכם לנהל חיים בריאים ומאושרים."