לב שבור הוא לב שבור- איך אפשר לטפל בו יפה?

אם עברת פרידה לאחרונה, את בטח מכירה את זה מקרוב- דמעות, געגועים ומחשבות כואבות על הקשר שעד לפני רגע היה הסיבה שלך לחייך. כל שיר עצוב מזכיר אותו, או אותה, וגורם להיזכר בכל מה שהיה יפה וגם בכל מה שלא. הימים נראים אפורים, את מתעוררת עם עצב בלב והולכת לישון עם געגוע. את רק רוצה לישון, לאכול ולבכות, ולא רק זה- אלא שנדמה שזה עומד להימשך ככה לעד. אז אנחנו כאן להגיד לך, לפני הכול- את לא לבד. לכולנו נשבר פעם הלב- אפילו לאנשים שנראים הכי מאושרים באינסטגרם. אספנו כמה דרכים שיכולות לעזור להתמודד בתקופה הקשה שאת בתוכה, ולהזכיר שבקצה המנהרה יש אור.

במקום לספר לעצמך שנפרדתם כי משהו בך לא בסדר, או כי עשית משהו לא בסדר (או במקרים אחרים, כי הוא לא בסדר או עשה משהו לא בסדר), נסי לספר לעצמך סיפור שבו הכוונות של כולם היו טובות, וזה פשוט לא הסתדר. תוכלי לספר לעצמך שהוא פינה את המקום שלו לטובת מישהו אחר, מתאים יותר ואוהב הרבה יותר. אם תחשבי על זה, את גם לא באמת רוצה להיות עם מישהו שלא מעריך אותך כמו שאת, וממש כמו בגדים- אם הם לא מתאימים כבר תקופה, כי הם כבר לא עולים עלייך או פשוט כי החלפת סגנון, כנראה שהגיע הזמן להחליף (כן, זה קשה להיפרד, וכן, גם מהשמלה הזו שלוחצת, אפילו שהיא ממש נוסטלגית). תוכלי לספר לעצמך (וזו בסך הכל תהיה האמת)- שאת אמיצה שבכלל הסכמת לאהוב! שנכנסת לקשר שיש בו אינטימיות וקרבה אפילו שלא ידעת מתי ואיך הוא ייגמר. שסיכנת את הלב שלך בעד האהבה, ושזכית, גם אם לזמן קצר- ליהנות מהרגש הזה שכולם כמהים אליו, אבל לא כולם מכירים

עם כל הכבוד לרגש, אל תשכחי שגם הגוף שלך זקוק לתשומת לב. נסי לשאול את עצמך: איך לאהוב את עצמי? והקשיבי היטב לתשובה. גם בימים הקשים האלה, נסי להקפיד על תזונה נכונה ואל תסתפקי בתפוח ביום! הקפידי לאכול ארוחות מאוזנות ועשירות, כי גוף בריא מתמודד יותר טוב עם כל שבר, גם עם לב שבור. ולמרות שיתחשק לך אולי רק מזון טעים, שמנוני ומנחם (לכי על זה, במידה), בולמוסים של אכילה רגשית לא יועילו למצב, אלא רק יוסיפו תחושת בושה ואשמה, שמהם כבר לבטח יש לך מספיק כרגע. שתי מספיק מים, שיפנו את המיותר, וזוזי- אפילו אם זו הליכה של 10 דקות ביום- זה טוב, וזה לאט לאט מחזיר לחיים.

ברמה היומיומית, נתקי איתו את הקשר בפייסבוק ובאינסטגרם כמו בכל רשת אחרת אין טעם לבדוק אם הוא מחובר בוואטסאפ כל 5 דקות (ולדמיין אותו מתכתב עם מישהי אחרת), ואין מה להיכנס לאינסטגרם 10 פעמים ביום כדי לראות אם אולי הוא העלה סטורי חדש. לא משנה מה תמצאי שם, זה לא יעשה לך טוב. אם את חברה של חברים שלו, נסי להתנתק גם מהם, לפחות עד שהעניינים יירגעו מעט.

נכון שכל מה שאת רוצה זה להישאר עם דלת סגורה מתחת לשמיכה, לא לענות לאף טלפון ולבכות עד שזה יעבור. מצד שני, אנשים אוהבים יכולים לעזור לך לעבור את התקופה המטלטלת הזו: הם יכולים להקשיב, להכין כוס תה להזכיר לך שיהיה בסדר למרות שעכשיו זה ממש לא מרגיש ככה (ובינינו, חברים טובים באמת - יביאו גלידה). יכול להיות שהרבה אנשים ינסו לדבר איתך, אבל חשוב לא לפתוח את הלב בפני כל אחד, כדי לא להיפגע אפילו יותר. איך אפשר לדעת אם האדם עכשיו מתאים לתמוך בך או לא? שיטת הרמזור: אנשים שאוהבים אותך ואת סומכת עליהם הם האור הירוק, אנשים שגורמים לך להרגיש רע הם האור האדום, ואנשים שאת מרגישה לא בנוח לידם הם האור הכתום: כמו מהבהבים לך להתרחק מהם. חברות טובות ומשפחה קרובה הם המשאב הכי משמעותי- אנשים שאוהבים אותך, דואגים לך ורוצים בטובתך.

גם אם עשית טעויות בקשר וגם אם יש דברים שאת מתחרטת על או שבמבט לאחור היית עושה אחרת, חבל שתבזבזי את הזמן בלהתעסק בהם יתר על המידה, כי זה מספיק קשה גם ככה. הכי חשוב לזכור לתת לעצמך אמפתיה ולדבר לעצמך ברכות. נסי לדבר לעצמך כמו שהיית מדברת לחברה טובה מרגיעה, מנחמת, מקבלת.

לא משנה כמה תספרי את הסיפור ואיך זה קרה, מילים לא יוכלו לתאר את הכאב שמרגיש לב שבור. ולכן, כשנגמרות המילים, כל מה שנותר הוא לבכות. בכי הוא הדרך של הגוף לפרוק מתחים וסטרס ברמה הכימית ממש, דרך הדמעות. וגם אם עברו שעות ואת באותו המצב, כרית רטובה וערמת טישו על המיטה, זכרי שזה לא יהיה ככה תמיד, זה פשוט ככה עכשיו. אל תתנצלי על הבכי או תחנקי אותו, כמה שתתני לו לצאת, כך הוא יעזוב אותך במהירות רבה יותר. חוץ מזה, אין דבר כזה יותר מדי בכי כמו שאין דבר כזה יותר מדי צחוק, וזה לא משנה אם את לבד או עם אנשים- בכי הוא בריא, תמיד.

הימים עוברים והחודשים חולפים, ולאט לאט הדברים נראים פחות דרמטיים ואפילו שברון לב עמוק, פתאום מתחיל להתאחות. פתאום את חושבת על לצאת לבית קפה, או להזמין חברה. וגם אם את עוד לא שם, זה בסדר. למרות שאנחנו חיים בעידן שהכול קורה בו באינסטנט, ללב שבור לוקח זמן להתאחות. אין מה להאיץ בעצמך, אלא פשוט לחכות שהזמן יעבור, ובינתיים לעשות דברים שאת אוהבת, כאלו שמחזירים לך כוח וחשק, בעדינות, ממש כמו אחרי שבר בכל חלק אחר בגוף.